משרד המשפטים חויב למסור חוו"ד הנשיא בבקשת החנינה

"הרשות אינה צריכה לשקול שיקולים כלכליים רב ענפיים, בבואה לשקול את השאלה האם לחשוף חוות דעת מסויימת או לא, אלא להתייחס לנשוא חוות הדעת במקרה פרטני. לא כך היה במקרה הנוכחי..."

כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ד"ר דרורה פלפל כשקבעה כי על הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים, להעביר לעיונו של רון שפיגל (העותר), את חוות דעתו של שר המשפטים בקשר לבקשת חנינה אותה הגיש העותר לנשיא המדינה.

בינואר 1996, נרשמו לשפיגל שני דו"חות תעבורה. שפיגל, שביקש איחוד דיון בשני הדו"חות הוזמן לדיון אך לא התייצב במועד שנקבע. בעת הטיעונים לעונש, טען שהיתה תקלה טכנית במד האוץ (ספידומטר) שלו ובגין זאת נעשו העבירות בהן הורשע. העותר, שטען כי נסע במהירות מופרזת עקב הקלקול, צירף לבקשתו, קבלה על תיקונו של מד האוץ.

בית המשפט גזר על העותר קנס בן 500 ש"ח והעותר, אחרי ששילם את הקנס, עתר לנשיא המדינה בבקשה שיחון אותו מהעבירות שיוחסו לו. בקשתו של העותר לחנינה וכן בקשתו לעיון בחוות הדעת שהגיש שר המשפטים לנשיא בנושא, נדחו.

השאלה שעמדה על הפרק היא האם חייבת הרשות להמציא את חוות הדעת של שר המשפטים?

השופטת פלפל קבעה כי אין חוק בנושא זה, וכי מקורו של הסירוב בנוהג בלתי מחייב.

השופטת דחתה את טענות המשיב, שטען כי גילוי המידע שביקש העותר, עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית. כן, קבעה השופטת כי היא מוכנה "להסתכן" ולאמר כי אף שר משפטים לא היה מוכן שטענה כזו תיטען בשמו.

עת"מ 001159/02 רון שפיגל נ' הממונה על חופש המידע במשרד המשפטים

למדור משפט מנהלי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.